אחד הכלים בהם משתמשים בתי המשפט ברחבי העולם על מנת להיאבק בפיראטיות הם הוראה לספקיות אינטרנט על חסימות IP של אתרים. מה קרה כאשר זה השתבש?
בענייני הפרת זכויות יוצרים ופיראטיות במרשתת, לבתי המשפט אין כלים רבים. בכל זאת, אחד הכלים הנפוצים בהם משתמשים בתי המשפט המקומיים הוא הוראה לספקיות אינטרנט לחסום כתובת IP של אתר אינטרנט מפר, אך מה קורה כאשר כתובת ה-IP הנדונה שייכת לאלפי אתרים? מקרה כזה קרה בשנת 2022, אז בית המשפט באוסטריה קיבל תביעה של בעלי זכויות יוצרים כנגד מספר אתרים מפרים, והורה לראשונה במדינה לספקיות האינטרנט לחסום את אותם כתובות IP מפרות. הבעיה התעוררה כאשר אחת מכתובות ה-IP הייתה שייכת לחברת CloudFlare, מספקיות ה-DNS הגדולות בעולם.
טרם התביעה, מעולם לא נחסמו כתובות IP ספציפיות על ידי צו בית המשפט במדינה, אלא רק שמות מתחם (דומיינים) השייכים לאתרים המפרים.
באחד מכובעיה, CloudFlare משמשת כ"מתווך" בין ספקי רישום דומיינים לבין שרתי האירוח, ומבטיחה בכך האצת מהירות האתר (באמצעות Content Delivery Network – שרתים הפרוסים ברחבי העולם אשר מגישים דפים ותמונות במהירות גבוהה ללקוחות מקומיים), אבטחה מפני מתקפות בוטים ו-DDoS (עד גבול מסוים כמובן).
כאמור, בתור חברה שמספקת שירות כזה, בגרסה חינמית ובתשלום, אתרים רבים ברחבי העולם משתמשים בשירותיה של החברה. לכן, כאשר בית המשפט הורה לחסום כתובת IP השייכת לחברה, מהגולשים במדינה נשללה האפשרות למעשה לגלוש לאלפי אתרים אחרים מאוסטריה ומהעולם בבת אחת. ספקיות האינטרנט הבינו באופן מיידי את גודל הטעות, אך היה עליהם לקבל את פסיקת בית המשפט ולכן כתובת ה-IP האמורה נחסמה.
חסימות IP של אתרים היא בניגוד לחוקי האיחוד האירופי
המצב בו אלפי אתרים תמימים נותרו חסומים במשך חודשים ארוכים הביא את הרשויות באוסטריה להתערב, ואכן נמצא כי על פי חוקי האיחוד האירופי, חסימת כתובות IP אינה חוקית כלל. הסיבה לכך היא "ניטרליות הרשת", המגנה על חופש הביטוי ברשת. "מכיוון שאינספור אתרים יכולים לעבוד על כתובת IP אחת, הסיכון של חסימת אתרים או שירותי אינטרנט של צדדי ג' בלתי מעורבים הוא גבוה במיוחד", אמר דובר TKK, ועדת שליטת התקשורת של אוסטריה.
כוונתו של הדובר, היא כמובן לכך שלא רק בחסימת IP השייך לחברת ענק כמו CloudFlare יש סיכון בחסימת אתרים אחרים בלתי מעורבים, אלא גם בחסימת כתובת IP השייכת לספק אחסון אתרים המארח עשרות או מאות אתרים על שרת בודד, שאין קשר ביניהם. לכן, חסימה של כתובת IP כזאת תחסום למעשה את כל האתרים המתארחים על אותו השרת, באם הם מעורבים או לאו.
עוד הוסיף הדובר כי "באוסטריה, חסימת רשתות הופעלה על ידי חסימת DNS. בסוג כזה של חסימה, רק שמות מתחם ספציפיים נחסמים והודעת בית המשפט מופיעה במקום האתר. נחוץ שהפרקטיקה הזו תישמר כדי לשמור על החוק בהמשך".
בישראל חוסמים כתובות IP של אתרים?
בישראל, בתי המשפט נוהגים לפסול שמות מתחם של אתרים ולא דווקא חסימות IP של אתרים. במקרים רבים בעבר, כמו של האתר Sdarot למשל, בית המשפט הוציא צו לחסימת הגולשים הישראלים משימוש בשם המתחם (דומיין) של האתר ולא כתובת ה-IP. לחסימת דומיין יעילות גבוהה יותר שכן היא אינה מאפשרת לבעל האתר "להחליף שרת" או כתובת IP על מנת להתחמק מצו בית המשפט, ובכך להמשיך באותה המתכונת.
על אף זו, בעידן הרשתות החברתיות גם חסימת שם מתחם הפכה לפחות רלוונטית, שכן בעלי אתרים פיראטיים נוהגים להחליף דומיינים בכל פרק זמן ולעדכן את גולשיהם באופן מיידי על השינוי, כך שהתעבורה לאתר לא נפגעת.
אגב, גם חסימת שמות מתחם על ידי ספקיות האינטרנט היא לא יעילה במאת האחוזים, הרי שניתן לעקוף אותה בקלות באמצעות שימוש ב-VPN או ב-DNS של חברה בינלאומית כמו Google או חברת Cloudflare, שמציעה שירותי DNS חינמיים גם לגולשים.
