לפני 30 שנה בדיוק, בליל 9/11/1989 נפלה חומת ברלין, מה שהוביל לקריסת הגוש הסובייטי ולאחר מכן לפירוקה המלא של ברית המועצות. באותו לילה נשברה לא רק החומה העשויה בטון, אלא ההפרדה בין מזרח למערב, בין בני משפחה וחברים שלא התראו שנים רבות, בין בני אותו עם. כך, ברגע אחד, הסתיים לו העונש הקולקטיבי שהוטל על העם הגרמני לאחר מלחמת העולם השנייה בעבור פשעיהם ופשעי אבותיהם. אבל בכל זאת, 28 שנות חומת ברלין מהווים את שיא ההתפתחות ומירוץ החימוש שהתנהל בין הגוש הסובייטי למדינות המערב. זה לא שהמירוץ הזה התנהל ממש שם בתוך ברלין, הרי היה גם המירוץ לחלל ולאחר מכן לירח, פיתוח של נשקים לא קונבנציונליים ועוד, אך אינספור סיפורי מרגלים נולדו שם, בין מזרח למערב, ההמצאות הגדולות ביותר בעולם יצאו משם ומי שכיכב באותם השנים היו ה-KGB, MI6 וה-CIA.
כדי לשלוט בתושבי מזרח גרמניה הורתה ההנהלה הצבאית הסובייטית בגרמניה להקים ארגון בשם K-5 שמשימתו הייתה לערוך מעקבים אחר תושבי מזרח גרמניה, בעיקר על אלו העובדים ברשויות המדינה. למעשה K-5 היווה תת-ארגון של ה-KGB. ההוראות הגיעו ישירות מארגון הגג הסובייטי וקציני KGB היו חלק מהארגון והיו פעילים בהפעלתו. הארגון עבד בידידות נפלאה עם השטאזי, המשטרה החשאית המזרח גרמנית.
דוגמה אחת למשל לפיתוחים הטכנולוגיים הפשוטים ביותר שהיו חשובים מאוד במשימה זו היא מכשירי פתיחת (מצד שמאל) וסגירת המעטפות (מצד ימין) שהוצבו במשרדי הדואר. כך יכלו לעקוב אחר מכתבים הנשלחים ברחבי המדינה ואל מחוץ לה.
למרות שמדובר במכשירים שעל פניו נראים לנו כיום פשוטים ולא מתוחכמים, הרי אנחנו מדברים על טכנולוגיה של לפני יותר מ-50 שנה, ובכל זאת המכשירים הללו עבדו בצורה נפלאה. אבל זה רק קצה הקרחון בפיתוחים החשאיים שהיו יותר מתאימים לסרט של ג'יימס בונד, כמו למשל הנעל המשדרת. מדובר במתקן שידור שפיתח ה-KGB בשנת 1960 שמותקן בתוך עקב של נעל שמשדר את כל הנאמר בקרבת האדם הנועל את הנעל. השידור היה מועבר אל מקלט קרוב ופעל עד שהסוללה התרוקנה.
מגניב? בהחלט בשביל שנות השישים של המאה הקודמת. היום אנחנו נהנים בעיקר מהיכולת להדפיס אקדח במדפסת תלת מימדית ביתית (לא מומלץ), אבל גם פעם ידעו לייצר אקדחים, כמו למשל אקדח הליפסטיק הידוע לשמצה שהומצא בשנת 1965. האקדח, שנודע גם בשם "נשיקת המוות", התאים בעיקר לסוכנות ביון ופחות לסוכני ביון, וכנראה שלעולם לא נדע כמה אנשים אכן נורו בעזרת אקדח זה.
בימים בהם מצלמות סטילס היו חפצים גדולים ומגושמים, עלתה השאלה כיצד אנחנו מצליחים לצלם בשטח במהירות וביעילות בעזרת מצלמה מספיק קטנה שלא ירגישו בה? אז תכירו את מצלמת המינוקס הוותיקה שכיכבה כמעט בכל סרטי הביון שראיתם. המצלמה הייתה קטנה מספיק להיכנס לתוך כף ידם של הסוכנים (שהיו מחביאים אותה בתוך קופסת צחצוח נעליים) ולצלם 50 תמונות באיכות גבוהה ללא טעינה חוזרת. המצלמה הייתה בשימוש של כל סוכניות הביון המעורבות ואחד הסיפורים הידועים הוא של המרגל הסובייטי ג'ון ווקר שצילם מסמכים סודיים של הצי האמריקאי במהלך המלחמה הקרה בעזרת מצלמה זו.
בסופו של דבר המלחמה הקרה הסתיימה, אבל ההיסטוריה העשירה של הטכנולוגיה שהיא השאירה אחריה, שחלקה עדיין נותר עלום וחלקה כבר ידוע, נשארה הבסיס לכל סוכנות ביון כיום. ממזרח ומערב ברלין יצאה בשורת הביון ולמי שרוצה עוד מידע בנושא, ניתן לצפות בסרט התיעודי הבא:
תגובה אחת
מגניב תודה רבה