Dydon Sphere או כדור דייסון הוא למעשה מבנה היפותטי עצום וחלול המקיף כוכב על מנת לאגור את כל האנרגיה שנפלטת מאותו הכוכב. זהו רעיון שתואר על ידי הפיזיקאי פרימן דייסון בשנת 1959. לפי הרעיון, אם נקיף את השמש בכדור דייסון שעשוי מפאנלים סולאריים, אז למעשה נוכל לנצל את כל האנרגיה שלה לצרכינו. למעשה אם נוכל לשלוט בכח השמש, לא רק שתיגמר בעיית האנרגיה בעולם ונוכל להשתמש בכמה חשמל שנצטרך מבלי לזהם כמעט את הסביבה, אנחנו נוכל גם לנצל את הכח הזה למטרות מסע בחלל.
האם זה אפשרי בכלל?
אז לא רק שזה נשמע כמו מדע בדיוני, רעיון זה אף כיכב בלא מעט ספרי מדע בדיוני במהלך השנים; אך יש לא מעט מדענים וחוקרים שטוענים שתאורטית זה אפשרי, וזה אפילו פתרון שלא תהיה לנו ברירה אלא להגיע אליו. בעידן התעשייה שבו אנו נמצאים, דרישות האנרגיה הולכות וגוברות מיום ליום. אנו הולכים ומכלים את משאבי הטבע שלנו על מנת לייצר מספיק אנרגיה לצרכינו התעשייתיים, בסופו של דבר פתרון של ניצול מקסימלי של כח השמש הוא בלתי נמנע אם הציוויליזציה שלנו רוצה להמשיך להתפתח. אז תארו לכם שנקיף את השמש במיליוני לווינים שכל אחד מהם נושא עליו פאנלים סולאריים ומשדרים את האנרגיה למתקן איסוף כלשהו שיכול להגיע לתחנת חלל כלשהי כמו תחנת החלל הבינלאומית על מנת לפרוק את האנרגיה או לשדר אותה באופן אלחוטי. עד כאן נשמע פשוט ואפשרי, אך לא בדיוק כך הדבר.
למעשה אין לנו יכולת תעשייתית כרגע לייצר פרוייקט בסדר גודל כל כך עצום, אחרי הכל, השמש גדולה פי 109 יותר מכדור הארץ, מדובר פשוט ביכולת ייצור שאין לנו. צצו במהלך השנים כל מיני פתרונות ותאוריות שהרבה מהם נשמעות מבטיחות, כמו למשל, שכל לווין ישכפל את עצמו, כך נצטרך לייצר פחות כאלה, אבל עדיין לא הועלתה תאוריה שפתרה לחלוטין את כל הבעיות שמונעות מאיתנו מלהתחיל בבניית פרוייקט זה, כך שהמסקנה הגורסת היא שתאורטית זה אכן אפשרי, אך מדובר בפרוייקט השאפתני ביותר שהאונושות ידעה אי פעם, וההוצאה לפועל של מגה פרוייקט כזה תעלה כל כך הרבה כסף כנראה יותר ממה שיש לעולם להציע, ועדיין בטכנולוגיה הנוכחית זה יקח מאות שנים, לכן יש להסיק שכנראה שאנחנו לא נראה בקרוב כדור דייסון במערכת השמש שלנו.
